זרוג ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ- שד' רוטשילד 50 תל אביב

החלטה

בפניי בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ומתן מענה לשאלונים.

לעניין גילוי המסמכים:

עניינו של התיק נשוא בקשה זו, בטענת התובעים כי כסף אשר הפקידו בכספת ששכרו מהנתבעת, נגנב בדרך שאינה ידועה להם, על ידי מאן דהוא. בכתב התביעה טוען התובע כי ביום 21.2.09 ביקר בכספת, הותיר בה כספים וכאשר ביקר בה שוב ביום 25.8.08, גילה כי אותם כספים נעלמו כלא היו.

לטענת המבקשים, המשיב מסרב לגלות את ממצאי החקירה שקיים בנוגע לתלונת התובע, את נוהל השכרת כספת בחדר הכספות, ואת הנוהל המסדיר את הגישה אל הכספת, תחת טענה כי כל הנ"ל הינם חסויים. לשיטת המבקשים, מדובר במסמכים חשובים ומהותיים, אשר יש בהם כדי להוכיח את טענתם לרשלנות מצד הבנק באופן בו טופל חדר הכספות.

המבקשים סבורים כי אין מקום לטענה לחיסיון בנקאי, ככל שהמדובר בניסיון לשמור על סודיות מסמכי בנק, שאינם מסמכי חשבון לקוח. לטענתם, עומדת להם הזכות לעיין בכל המסמכים המצויים בחזקת המשיב, זאת בהתאם להלכה הקובעת כי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים ואשר נדונה בבית המשפט.

לכך השיב המשיב [הנתבע] כי אין בין בקשת המבקשים לגילוי ספציפי של ממצאי החקירה שהתקיימה בנוגע לתלונת התובע, נוהל השכרת כספת ונוהל המסדיר את הגישה אליה, ובין מטרת הליכי הגילוי ולא כלום. לטענתו, אין כל רלוונטיות בין המסמכים שגילויים מתבקש, לבין הנטען בתובענה, וכי כל מטרתה של הדרישה דנן הינה ניסיון לדיג עדים וקבלת מסמכים חסויים.

לגופו של עניין, טוען המשיב כי המסמכים שגילויים מתבקש הינם מסמכים חסויים, שכן המדובר בחומר שהוכן לקראת הליכים משפטיים – המסמכים הוכנו במסגרת בדיקה מיוחדת שנערכה לצורך ההיערכות לקראת ההליכים המשפטיים שהיו צפויים, וההיערכות הייתה המטרה הדומיננטית לשמה הוכנו המסמכים. בנסיבות אלו, כך המשיב, עומדת לו זכות החיסיון מפני חובת גילוי ועיון במסמכים שהוכנו על ידו לצרוך התדיינות משפטית.

באופן ספציפי, טוען המבקש כי דו"ח הביקורת הינו מסמך שהוכן לצורך המשפט, וכי המדובר בדו"ח מיוחד שהצורך בו התעורר נוכח אפשרות קרובה וממשית להגשת תביעה עתידית על ידי המבקשים, ועל כן מסמך זה נהנה מחיסיון.

לעניין הנהלים טוען המשיב כי אין לחשפם מטעמי סודיות והגנה על אינטרס הציבור בשמירה על בטחון הכספות, וכי נהלי הכספות מהווים מידע רגיש, באופן כזה שחשיפתו עשויה לפגוע בביטחון לקוחות המשיב, אם יגיעו לידיים בלתי נאמנות, וינוצלו לרעה.

דיני חסיונות – המסגרת הנורמטיבית

המשפט מושתת על גילוי האמת ועשיית צדק, ודיני הראיות נועדו לשרת תכלית זו [ברק, "על משפט שיפוט וצדק" משפטים כז' (תשנ"ו) 5]. גילוי האמת במשפט משרת את אינטרס הפרט המתדיין להביא את צדקתו לאור, ובה בעת משרת הוא אינטרס ציבורי כללי, להבטיח חיי חברה תקינים וצודקים [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. אזולאי]. הגשמת עקרון גילוי האמת ועשיית צדק מחייבת יישומו על עקרון הגילוי והחשיפה של כל חומר, מסמכים ונתונים הצריכים לעניין העומד במחלוקת.

לפיכך, ערך גילוי האמת ועיקרון הגילוי והחשיפה של חומר רלוונטי הנדרש לצורך כך, הם הכלל במשפט. כך, חובה על בעל דין להמציא כל מסמך רלוונטי לעניין שברשותו, וכל פרט שבידיעתו, העשוי לשרת את גילוי האמת, שהינו ערך מהותי במחלוקת בין פרטים [רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. אלי שירי]. יחד עם זאת, חרף עוצמתו וחשיבותו של גילוי האמת במשפט, אין המדובר בערך מוחלט, ולצידו עומדים ערכים ואינטרסים נוגדים שהמשפט מייחס להם משקל.

מסמכים שהוכנו לקראת משפט

הלכה פסוקה היא כי מסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון בפני גילוי, והטעם לכך הינו בהגנה על האוטונומיה הנתונה לצד למחלוקת להכין את קווי עמדתו במשפט בלא הפרעה [ע"א 327/86 זינגר נ. ביינון]. היקף התפרשותו של החיסיון ההלכתי על חומר הכנה למשפט חולש לא רק על חומר הכנה שנאסף שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, אלא גם על חומר שהוכן בעת שהייתה קיימת הסתברות ממשית כי יתנהל משפט בעתיד. אולם, גם על פי כלל חיסיון זה, נדרש כי גם טרם המשפט, המסמך הוכן לצורך המשפט. [רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ. גלעד]. התנאים לתחולת החיסיון על חומר הכנה למשפט הם, קיום צפי לניהול משפט, והימצאות זיקה דומיננטית בין המסמך הנערך לבין המשפט הצפוי. מסמך הנערך למטרה עניינית כלשהי, שאינה קשורה במשפט או במשפט הצפוי, אינו נהנה מחיסיון, גם אם הוא רלוונטי למשפט, וגם אם הוא עשיו לתרום לבירור הסוגיות העולות בו.

במקרה דנן, בהחילי את מבחן הציפיות והזיקה, המסקנה שעולה הינה כי המטרה העיקרית להכנת דו"ח הביקורת על ידי הבנק לא הייתה הליך משפטי צפוי, כי אם בחינת התנהלות הבנק בפרשה שהעלה המבקש, לצורך בחינת תלונת המבקש ואולי אף לצורך הפקת לקחים מערכתיים. ודוק, הדו"ח הוכן בחודש דצמבר 2008, ואילו התביעה הוגשה בחודש נובמבר 2009, בחלוף כשנה לאחר מכן.

מבחן המטרה הדומיננטית המכשיר החלת חיסיון לצורך עניין זה, חל רק כאשר קיימת סבירות גבוהה שתוגש תביעה, ובעל דין מתחיל להיערך להצגת עמדתו בהליך המשפטי.

אין ולא יכול להיות ספק, כי במקרה שלפניי אין כך הדבר. בנסיבות בהן נערך דו"ח הביקורת, לא חל עליו חיסיון ראייתי.

על כן, הבקשה בחלקה זה מתקבלת. הנתבע יציג בפני התובעים את דו"ח הביקורת שנערך במסגרת בירור תלונת הלקוח – התובע.

לעניין נוהל השכרת כספת ונוהל הגישה אליה, ראיתי לנכון לקבל בעניין זה את עמדת המשיב, ולקבוע כי באיזון שבין אינטרס הפרט המתדיין להביא צדקתו לאור, לבין האינטרס הציבורי בכלל ואינטרס לקוחות כל בנק באשר הוא בפרט, בשמירה על בטחון הכספות והגישה אליהן, הרי שהאחרון גובר במקרה דנן.